הכרעת דין בתיק ת"ד 11494-08-10

1.         כנגד הנאשם דלעיל, הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות שלהלן:

א.         התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה לגוף -  עבירה על תקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה").

ב.         אי ציות לאור אדום ברמזור - עבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה.

ג.          נהיגה רשלנית  - עבירה על סעיף 62 (2) + 38 (2) לפקודת התעבורה {נוסח חדש}, תשכ"א - 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").

2.         על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 12.12.09, סמוך לשעה 23:00, נהג הנאשם ברכב מסחרי מסוג ברלינגו (להלן: "רכב הנאשם"), בחיפה ברחוב הרצל והגיע לצומת עם רחוב בילו המרומזר. אותה עת, בכיוון הנגדי נסע ונעצר עקב אור אדום ברמזור בכיוון נסיעתו רכב פרטי מסוג פיאט נהוג בידי אלול משה (להלן: "הרכב המעורב"), אשר החל בנסיעה תוך פנייה שמאלה לאחר שהאור ברמזור בכיוון נסיעתו התחלף מאדום לירוק. נטען, כי הנאשם נהג רכבו ברשלנות בכך שלא ציית לאור האדום בכיוון נסיעתו, נכנס לצומת, חסם דרכו של הרכב המעורב וכלי הרכב התנגשו. כתוצאה מההתנגשות נחבלו בגופם ונזקקו לטיפול רפואי נהג הרכב המעורב ונוסעת וכן נגרם נזק לשני לכלי הרכב.

3.         הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי נסע בירוק וכי נהג הרכב המעורב הודה בפניו לאחר התאונה כי הוא אשם וכי לא צריך להזמין משטרה. הנאשם ציין, כי במקום יש מצלמת רמזור.

4.         בשים לב לכפירתו של הנאשם, שמעתי ראיות בתיק, כשמטעם המאשימה העידו העדים רס"מ אהובה כץ שערכה דו"ח פעולה, רס"מ אהוד אלון שגבה את עדות הנאשם, רס"מ אבי הלוי בוחן תאונות, נהג הרכב המעורב מר משה אלול, נוסעת ברכב המעורב הגב' לירז וקנין, מר לטינסקי מרק אשר נסע ברחוב הרצל מאחורי הרכב המעורב ואשר אף הוא עמד באור אדום ברמזור ומר ולדימיר לוקשבסקי שאף הוא נסע מאחורי הרכב המעורב ועצר מאחוריו ברמזור אדום.

            בנוסף, הוגש מטעם התביעה דיסק שהועתק מבקרת הרמזורים בעיריית חיפה.

            מטעם ההגנה העיד הנאשם וכן הוזמן לעדות מר ארז יפרח אשר נסע ברכב המעורב.

דיון והכרעה:

5.         לאחר ששמעתי את העדים, שקלתי את דבריהם והתרשמתי מהופעתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את הראיות שהוגשו ע"י בעלי הדין, לרבות תוך צפייה בדיסק מבקרת הרמזורים, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני ב"כ הצדדים, מצאתי כי עובדות כתב האישום הוכחו בפניי מעל לכל ספק סביר וכי יש מקום להרשיע את הנאשם בכל הוראות החיקוק שיוחסו לו בכתב האישום .

6.         בפועל, המחלוקת בתיק זה היא, האם נכנס הנאשם לצומת כאשר האור בכיוון נסיעתו היה אדום ובמקביל מה היה האור בכיוון נסיעת הרכב המעורב.

            כבר עתה יודגש, כי בשים לב לתוכנית הרמזורים ולתע"צ של מנהל המחלקה לרמזורים ובקרה (ת/6) יש לקבוע כי לא היתה כל תקלה במערכת הרמזורים בצומת.

7.         לעניין האור ברמזור בכיוון נסיעת הרכב המעורב, העידו בפניי כאמור ארבעה עדים מטעם התביעה; מר אלול הנהג, הגב' וקנין הנוסעת ושני הנהגים שנסעו מאחוריו. בשים לב להתרשמותי, שוכנעתי כי שני הנהגים הינם עדים אובייקטיים שאין להם כל אינטרס בתוצאות המשפט. כל העדים העידו כי הרכב המעורב נעצר באור אדום והחל את נסיעתו כשהאור התחלף לירוק.

            בשים לב להתרשמותי מכל אותם עדים, מצאתי לאמץ את עדותם לעניין האור ברמזור בכיוון נסיעת הרכב המעורב ולקבוע כי בטרם החל נסיעתו עובר לתאונה התחלף האור בכיוון נסיעת הרכב המעורב לירוק ומשכך פעל נהג הרכב כדין.

8.         קביעה זו מקבלת משנה תוקף ועולה בקנה אחד עם הסרטון שנכלל בדיסק (ת/10) של מחלקת הרמזורים בעיריית חיפה, בו ניתן לראות את מערכת הרמזורים בצומת.

            כאן אציין, כי עדותו של עד ההגנה מר יפרח שנסע ברכב המעורב והוזמן להעיד מטעם ההגנה, לא היה בה כדי לסתור את הגרסה הנ"ל, נהפוך הוא - עד זה מאשר כי לא עלה בידו להבחין באור ברמזור, שכן ישב מאחור, כך שאין בעדותו כדי להועיל לגרסת ההגנה.

9.         לעומת התרשמותי החיובית מעדי התביעה ובשים לב לעדותו של הנאשם, הרי שמצאתי כי לא ניתן לסמוך על עדות זו וכי אין בה כדי לסתור את גרסאותיהם של עדי התביעה ואת התמונה אשר מצטיירת לאחר צפייה בדיסק.

            טענותיו של הנאשם, באמצעות בא כוחו, כי משלא התקבל המקור של הדיסק ובשל התיעוד המקוטע שנכלל בו, הרי שאין בדיסק כדי לסתור את טענת הנאשם, טענות אלה דינן להידחות. שוכנעתי, כי אין כל פגיעה באותנטיות של הדיסק ומהתמונה אשר עולה ממנו ולפיה היה זה הנאשם אשר חצה את הצומת באור אדום.